יום שבת, 2 במאי 2015

"תן למוזות קצת לרעום.."

באחת מכניסותיי, הרבות יש לציין, לפייסבוק ראיתי שמישהי שאלה מה עושים כשאין מוזה.
האם מחכים שהיא תבוא או שמכריחים את עצמך ליצור?

זו אכן שאלה קשה והתשובה עוד יותר, לכן החלטתי לנסות ולנקוט בשתי האפשרויות.(כל אחת בזמנה.. )

מאז חג הפסח והכרטיסים הפרחוניים שלי, פרחה לה גם המוזה וחיכיתי שהיא תחזור, אך לשווא.

למזלי אני עוקבת אחרי אתגרי scrappy hands ואלו השראה נפלאה וסיבה טובה להכריח את עצמי ליצור..

אז לכבוד יום העצמאות (שימו לב לשם הפוסט..) עלה אתגר כחול לבן והחלטתי לקחת בו חלק.





מקווה שזוהי נקודת חזרתה של המוזה למחוזותיי.

עד כאן לעת עתה,
נתראה בפעם הבאה.

גברת פם.



9 תגובות:

  1. לפעמים אין בררה... פשוט לחכות...
    הכרטיס מקסים ואני מקווה שהסכר נפרץ והיצירה תחזור לזרום מהאצבעות...

    השבמחק
  2. מקסים נוגי!
    גם אצלי המוזה הלכה לטייל קצת

    זהבית שקד

    השבמחק
  3. אני לא כל כך יודעת למה הכוונה שאין מוזה. אני מכירה שאין חשק... אבל כשיש חשק יש אין ספור דברים שאני רוצה לעשות!
    והכרטיס מתוק :)

    השבמחק
    תשובות
    1. אין מוזה, זה כשיש חשק ליצור אבל שום דבר לא בא.. הצבעים לא מתאימים.. לא יודעת במה לבחור.. מנסה וזורקת כי זה לא מה שאני רוצה.. בקיצור לא נחמד בכלל!

      מחק
  4. כרטיס מקסים. נראה שהמוזה בהחלט חזרה.. ואם לא - הקאטלבאג יחזיר אותה!!

    השבמחק
  5. כרטיס משגע!
    מקווה יחד אתך שזו חזרתה של המוזה!
    טוב שיש אתגרים שמחייבים לפעמים זו הדרך...

    השבמחק
  6. הכרטיס יפהפה ואני מקווה שהמוזה חזרה :)

    השבמחק